Live Chat Software
פסיכולוגיה של ילדים - 5 כלים שיעזרו לילד שלך לפתח אמפתיה - איך לגרום לילדים שלנו לחייך :)
Home / כל החיוכים / פסיכולוגיה של ילדים – 5 כלים שיעזרו לילד שלך לפתח אמפתיה

פסיכולוגיה של ילדים – 5 כלים שיעזרו לילד שלך לפתח אמפתיה

אמפתיה הפכה למילה "טרנדית" בעשור האחרון: אנחנו מנסים להיות אמפתיים לילדים שלנו, מצפים מאנשי חינוך להביע אמפתיה והבנה לקשיים של הילד וכמובן- מפנטזים שיצמח לנו מין ילד אמפתי כזה, רגיש וקשוב. אבל על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אמפתיה? האם אמפתיה היא באמת תכונה חשובה כל כך לילדים ואם כן- איך בדיוק גורמים לילד לפתח אמפתיה?

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אמפתיה?

כאשר אנחנו חושבים על אמפתיה, אנחנו חושבים בדרך כלל על שני היבטים מרכזיים: סימפטיה לרגשות האחר ו/או היכולת לשים את עצמנו בנעליו של האחר. למרבה הצער, שני פירושים אלו שגויים ומחמיצים את הרעיון המהותי העומד מאחורי היכולת לאמפתיה.
סימפטיה ואמפתיה הן שתי יכולות מובחנות זו מזו. סימפטיה מתייחסת לרגשות חמים שמתעוררים בנו כלפי אדם אחר ואילו אמפתיה מוגדרת כיכולת להבין את מצבו הנפשי של האחר ולהזדהות עמו. ממבט ראשון יכולות אלו נשמעות דומות ואכן, לא פעם אמפתיה מעוררת גם סימפטיה: למשל, כאשר אנחנו מבינים שבן השלוש שלנו ניסה לצבוט את אחותו התינוקת לא מתוך רוע אלא מאחר והוא מתקשה לוותר על מקומו כבן יחיד- קל לנו יותר להרגיש את הכאב והקושי שלו, ולא רק את הכעס והתסכול מהתנהגותו. במצב זה אנחנו אמנם אמפתיים לכאב של הילד- אך בהחלט לא "מסמפטים" את ההתנהגות שלו.
באופן דומה, הרעיון לפיו אמפתיה משמעה לשים את עצמנו בנעליו של האחר אינו מדויק. אמפתיה אמתית אינה מבוססת על ניסיון לבדוק "מה אני הייתי מרגיש במקומו" מאחר ובאופן טבעי קיימת שונות בין אנשים ואנשים שונים מרגישים דברים שונים גם בתגובה לסיטואציות דומות. לכן, אמפתיה אמתית מתאפיינת ביכולת להכיר בכך שיתכן והאדם האחר מרגיש שונה ממני- ועדיין לדמיין את מצבו הרגשי. לדוגמה, אמפתיה תתבטא בכך שנוכל להבין מדוע חברה טובה מגיבה בכזאת עuצמה לכך שבעלה לא הביא לה פרחים בט"ו באב גם אם אנחנו עצמנו לא היינו עושים מזה עניין.
כלומר, אמפתיה משמעה היכולת לשער מה קורה בתודעתו של האדם האחר- בלי קשר למה שאנחנו עצמנו היינו חשים בסיטואציה זו, ובלי קשר למידה בה חווייתו של האחר מעוררת או לא מעוררת בנו סימפטיה.

dreamstime_xs_25758079

אמפתיה- האם זה באמת כל כך חשוב?

לא פעם הורים תוהים האם איננו מגזימים בערכה של האמפתיה. למרות זאת, מחקרים אשר עוסקים ביכולת לאמפתיה ובהשלכותיה מצביעים על כך שבמקרה הזה, הדגש שאנו שמים על פיתוח אמפתיה אינו מוגזם.
האדם הוא יצור חברתי אשר יכולתו לקיים קשרים עם אנשים אחרים מהווה רכיב מרכזי ביותר של יכולתו לתפקד, להסתגל חברתית ולחיות חיים של רווח נפשית. בהתאם, אמפתיה היא אחד הכלים הקוגניטיביים-רגשיים המשמעותיים ביותר ליכולת של ילדנו להסתדר בחברה ולקיים קשרים בין אישיים משמעותיים הן בילדות והן בבגרות. הסיבה לכך היא שאמפתיה היא למעשה הבסיס ליכולת שלנו לקרוא סיטואציות חברתיות וניואנסים בין אישיים ולהתאים את התנהגותנו להבנתנו את הסיטואציה. בגיל הרך, אמפתיה תאפשר לילד שלנו להתרחק מילד שכוונותיו רעות, לסלוח לחבר ששבר בטעות צעצוע אהוב או לחלוק ממתק עם חברה שקיבלה מכה. עם השנים, יכולת אמפתית זו תשתכלל ותאפשר לילד לגדול להיות אדם שיודע לזהות מה מצב הרוח של הבוס והאם זה היום המתאים לבקש ממנו העלאה במשכורת, חבר שיודע לתמוך ובן זוג שמסוגל לקיים שיחה אינטימית.
במילים אחרות, כאשר אנחנו עוזרים לילד שלנו לפתח אמפתיה, אנחנו בעצם עוזרים לו להבין ו"לדבר" בשפה חברתית שתאפשר לו ליצור קשרים בין אישיים קרובים ויציבים עם בני גילו ובעתיד- גם עם בני זוג פוטנציאליים, בוסים, קולגות וכן הלאה.

אז איך עושים את זה?

למרבה המזל, הפוטנציאל לפיתוח אמפתיה טמון בכל ילד, ומתפתח באופן טבעי כאשר יכולותיו הרגשיות והקוגניטיביות של הילד משתכללות. יחד עם זאת, הקפדה על מספר כללים יכולה לסייע לילד לפתח אמפתיה אמתית ולהשתמש בה באופן בונה וחיובי.
עזרו לילד להכיר את רגשותיו: הבסיס לפיתוח אמפתיה הוא הכרה בקיומו של עולם פנימי-רגשי, ופיתוח של יכולתו של הילד להכיר ולתאר במילים את הרגשות והתחושות שמתעוררים בו. כדי לבסס את הכרותו של הילד עם עולמו הפנימי, עזרו לו להכיר את רגשותיו, להתייחס אליהם ולתת להם שמות. שקפו לו את רגשותיו ("אתה עצוב/מפחד/כועס"), חברו אותם לאירועים ("…כי הוא לא רצה לשחק איתך") ותנו לגיטימציה לכל רגש, גם אם לא להתנהגות הנלווית לו (למשל, אמרו לילד שאתם מבינים שהוא נורא רוצה ממתק ושקשה לו להתאפק, אך אוסרים עליו לאכול אותו לפני ארוחת הערב).
סייעו לילד להכיר את רגשות האחר: באופן טבעי, ילדים נוטים להיות מרוכזים בעצמם ולהיות במגע עם תחושותיהם וצרכיהם יותר מאשר עם אלו של אחרים. לכן, הם זקוקים לעזרתכם בהפניית תשומת הלב לרגשות של אחרים: תארו בפני הילד או שאלו אותו מה ילדים אחרים מרגישים, התייחסו לרגשות שלכם ולאופן בו השפיעו על התנהגותכם ("כעסתי מאוד שרצת לכביש, בגלל זה צעקתי עליך") והשתמשו בדמויות מספרים וסרטים כדי לפתח שיחה על רגשות ("דובי מסכן… הוא בטח נורא פחד אחרי שהוא הלך לאיבוד…").
שמשו מודל לחיקוי: כמו בכל היבט אחר של חייהם, ילדים לומדים לא רק באופן ישיר אלא גם באופן עקיף, דרך התבוננות ואימוץ דפוסים אליהם הם נחשפים. לכן, הקפידו להשריש את העמדה האמפתית בכל אינטראקציה משפחתית, וכך תהוו מודל לשימוש נכון ובונה באמפתיה. באופן זה, אפילו אינטראקציות יומיומיות כמו התעניינות ביום העבודה של בן הזוג או בקשה לשמור על השקט כי אחד האחים חולה ורק עכשיו נרדם- יהפכו לאמצעים לפיתוח אמפתיה.
חברו בין אמפתיה להתנהגות: פיתוח היכולת להבין את רגשות האחר היא היבט מרכזי בתהליך של פיתוח אמפתיה, אך היבט חשוב לא פחות הוא יצירת חיבור בין התנהגויות לבין אמפתיה: עזרו לילד לא רק להבין את רגשותיו אלא גם את הגורמים להם, וסייעו לו למצוא דרכים יעילות ומותאמות להגיב למה שהבין באופן אמפתי. למשל, הגדירו איך נכון ולא נכון להגיב בעת כעס, עזרו לו לחשוב מה לעשות לאחר שהעליב ילד אחר וסייעו לו לחשוב באופן יצירתי מה ישמח חבר שאושפז בבית חולים.
אזנו בין אמפתיה לבין גבולות: אחת הטעויות ההוריות השכיחות היא בלבול בין אמפתיה לבין חוסר גבולות. הורים רבים חשים כי הבנה והכרה ברגשותיו של הילד מתנגשת עם הצבת גבולות, וכי השמת גבול מבטלת את רגשות הילד. בפועל, המצב הוא הפוך לגמרי: כאשר אנו מביעים אמפתיה לתחושות של הילד ובו זמנית מונעים ממנו להתנהג באופנים הרסניים ובלתי מותאמים, אנחנו מעבירים לו מסר שרגשותיו ניתנים להכלה ואינם מזיקים. לדוגמה, כאשר אנחנו נותנים לגיטימציה לקנאה באחות הקטנה אך אוסרים על הכאתה- אנחנו מונעים מצב בו הילד יחבר בין כעס וקנאה לבין חוויה של עצמו כרע והרסני, וכך מאפשרים לו לחוות גם רגשות שליליים כחוויה איתה ניתן להתמודד באופן חיובי.

מוגש על ידי בטיפולנט – פורטל השירותים הפסיכולוגיים בישראל

 

נשמח לתגובתכם

Check Also

unnamed

סיור חנוכה ואור בעיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים מתקשטת בשלל אורות קסומים, חנוכיות, עצים, וקישוטי חג. בואו ליהנות מהקסם ומאווירת ...