Live Chat Software
חוויות או לא להיות - על חוויות ילדות משמעותיות באמת - איך לגרום לילדים שלנו לחייך :)
Home / כל החיוכים / חוויות או לא להיות – על חוויות ילדות משמעותיות באמת

חוויות או לא להיות – על חוויות ילדות משמעותיות באמת

כשהבן שלי יגדל, מה יזכור מהילדות שלו? מה יזכור ממני כאמא? מהבית שלו?
האם יזכור את המשחקים שקנינו לו? את הטיולים המשפחתיים, שלרוב סרב לצאת אליהם?
את המריבות עם האחים או את הצחוק וההשתוללות?

לא פעם אנחנו, כהורים עסוקים בהרהורים על האושר של ילדינו, ואיך נייצר עבורם חוויות חיוביות ומעצימות, חוויות שילכו איתם בבגרות, וייעצבו את נפשם לאורך חייהם. אינסוף שאלות עולות ומציפות בהרהורים האלו, אך תשובות חד משמעיות- אין.

מטופלת שלי, בת ארבעים, סיפרה לי באחת מהפגישות הראשונות שלנו על החוויות המשמעותיות עבורה, שזכורות לה עד היום, ואלו מילותיה:

"כשהייתי קטנה, אבא שלי היה עובד שעות רבות במשך היום. לאורך השבוע היה חוזר מאוחר, עייף, מוטרד ועצבני. הוא עבד בתריסים וחלונות, והיה לו עסק עצמאי. אבל ביום שבת הוא היה כל כולו שלנו, והזכרונות שלי מהילדות זה בעיקר ממנו, זיכרונות של רגעי צחוק והשתוללות בסלון, כשאנחנו, שלושה זעטוטים, קופצים עליו, על הספות… אמא הייתה מנסה תמיד להרגיע את כולנו (גם את אבא), אבל אבא נכנס למשחק (לפעמים אפילו יותר מאיתנו), והמשחק הזה ארך גם יותר משעה…"

היא לא סיפרה או הרחיבה על זיכרונות  מאביה העצבני, הטרוד והעייף, ואני מאמינה שהיו לא מעט כאלה, אלא מה שנצרב היטב בזיכרונה היו אלו רגעי הצחוק, השטות והקירבה עם אביה ואחיה.

1366904264xf0qk

כיום ברור לנו כי חוויות ילדות מעצבות את נפשו של האדם, ומהוות חלק משמעותי בעיצוב הבריאות הנפשית בבגרות. אך התהייה המרכזית של הורים רבים היא לגבי סוג החוויות, ומה לגבי חוויה שהיא לא נעימה? האם היא פוגעת או מקדמת? ואיך נדע כיצד חווה הילד שלי את הסיטואציה?

חווית שייכות

תחושת שייכות נגרמת מאוסף של רגעים בהם הילד חש כשהוא חלק מ…, משמעותי בקבוצה, ומיוחד ושונה בו זמנית, ועדיין מקובל ורצוי. הקבוצה הראשונית שלנו היא המשפחה, ושם מתרחשת למידה משמעותית ביותר, ובהמשך הילד רוכש שלל התנסויות בקבוצת השווים, עם או בלי מבוגר נוכח. הנטייה שלנו היא לחשוב שמריבות וקונפליקטים גורמים לירידה בתחושת השייכות, אין הדבר נכון. אגזים ואומר שהם אפילו יכולים לעזור לתחושת השייכות. מריבות וקונפליקטים הנפתרים בדיאלוג ובשיתוף פעולה יוצרים קירבה, ביטחון ושותפות. קונפליקטים הנפתרים בשפיטה, ביקורת והשפלה יוצרים תפקידים מקובעים ולא גמישים של כל ילד במשפחה. התפקידים הללו, שמוטלים על ילדים עוד בצעירותם ע"י ההורים (שלא בכוונה לרוב) משרישים את התפקיד, ומונעים מהילד להתנסות במגוון התנהגויות. דוגמא להמחשה, רחל בת השנתיים כבר מדברת שוטף, מסבירה את עצמה וגם לעיתים קרובות מדברת בשם ילדים אחרים, במהלך קונפליקט היא תחליט מי צודק ומי לא, ולא תהיה מוכנה לוותר. זה נכון שרחל בעלת אופי דומיננטי ויכולת וורבלית עשירה, אך ההורים כבר החליטו שרחל היא עקשנית וקשה, ושזו הקטנה תהיה לא פחות מעורכת דין… התפקיד שהוטל על רחל בעצם יכבול אותה להתנהג כך, כי בעצם כך רואים אותה הוריה, וכך התייחסו אליה בכל סיטואציה של מחלוקת או ויכוח. גם אם רחל תוותר פעם או תהיה מבולבלת, יש כבר ציפיות ממנה…  דוגמא קצת שונה, אייל בן הארבע נוהג לוותר לאחים שלו לעיתים קרובות, ובחוץ מתבייש ללכת לדודים ודודות ולדבר איתם. ההורים מודאגים, כי לדעתם אייל לא יצליח להסתדר בחיים, "הילד עדין כל כך וכולם ירמסו אותו…", אז בבית הם אומרים לו "אתה כזה עדין… תחזיר למי שלוקח לך… אל תוותר…". האמירות והציפיות הללו מכוונות לשם שינוי הדפוס של אייל, אך בפועל האמירות יכולות להתפרש אצל אייל כביקורת, כחוסר שביעות רצון ממנו, מה שעלול דווקא ליצור קיבעון וקושי להגמיש דפוסים, או להתנסות בחוויות אחרות…

מה שכן מעצב ומחזק חווית הן סיטואציות משפחתיות שבהן יש הרגשה שכל פרט משמעותי במשפחה, וזה קורה כשהילדים שותפים במטלות הבית, כשמרגישים שסומכים עליהם, ורגעי ביחד משמעותיים.

רגעי ביחד משמעותיים

החוויות המשמעותיות ביותר שלנו נצרבות ברגעים משמעותיים של ביחד, זו תחושת שייכות מהולה בחוויה של "אני אהוב", "אני חלק מ…"

זיכרונות רבים של ילדים ומבוגרים, כמו של המטופלת שלי, צרובים כרגעי צחוק או בכי, או שטות, אבל שקרו ביחד. ביחד עם ההורים או האחים, ביחד עם חברים… לא סתם צפייה בטלויזיה או משחק מחשב לכשעצמו, לא ייצרב כחוויה משמעותית (גם אם שברתי שיא במחשב), אלא אם שיחקתי עם אחי או עם אבא שלי, ראיתי סרט עם אמא, וכשפחדתי חיבקתי אותה חזק…

אל תיבהלו מזיכרונות קשים או עצובים

זיכרונות עצובים לא בהכרח פוגעים באדם, זאת אם היה שם מבוגר משמעותי שהצליח לתמוך, ולתווך עבור הילד את המצב הקשה והעצוב, וגרם לו להרגיש שעדיין יש לו ביטחון בעולם, ומי שיהיה לצידו.

SONY DSC

לסיכום, חוויות משמעותיות בחיינו נצרבות ומעצבות את אישיותינו, ואין ספק שלהורה יש מקום מכובד בכך. אני רוצה להציע לכם משחק שיסייע בעיבוד חוויות, ובתחושת שייכות משפחתית. משחק החוויות, המיועד לכל המשפחה ולכל הגילאים, מה שאומר שאמא ואבא גם הם חלק ממשתתפי המשחק. המשחק מתבצע לפני השינה, כשכבר שכובים במיטה (הילדים לפחות), ועושים סבב- כל אחד מבני המשפחה מספר על חוויה נעימה וחוויה לא נעימה שחווה היום. תתפלאו עד כמה הילדים יחכו לשתף, ויחכו להקשיב (במיוחד לחוויות ההורים). המשחק נותן סיכום רגוע ליום שעבר, יוצר תחושת שייכות של בני המשפחה (כולם מספרים וכולם מקשיבים, ואפשר גם לשאול שאלות, בהסכמת המספר), ונותן רגעי קסם משפחתיים של ביחד.

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, המתמחה בטיפול רגשי בילדים ונוער, טיפול דיאדי והדרכת הורים.
מנחת קבוצות ילדים, וסדנאות הורים בנושאים שונים. מנהלת קבוצת פייסבוק גדולה הנקראת "מה הקשר? על יחסי הורים-ילדים"
מיה בן שושן

נשמח לתגובתכם

Check Also

unnamed

סיור חנוכה ואור בעיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים מתקשטת בשלל אורות קסומים, חנוכיות, עצים, וקישוטי חג. בואו ליהנות מהקסם ומאווירת ...